לבד, אבל מאושרת


פורסם בתאריך 16 באוגוסט 2009 – 23:54 | מאת admin

ורדה רזיאל ז'קונט

בעקבות רבות מרשימותיי אודות הסיכוי של אשה להיות מאושרת ללא בן-זוג, פנו אלי כמה מקוראותי בבקשה לתת הסבר: איך עושים את זה? כמה קל לדבר על כך, להטיף, להצהיר, אבל איך אשה שאין לה בן זוג תרגיש שהיא נהנית מחייה בלי לסבול תחושת החמצה?

אינני הראשונה שמנסה לענות על שאלה זו. כבר לפני עשרים שנה, התפרסם בהוצאת "כנרת", ספרה של פנלופה ראשנהוף "למה נדמה לי שאני לא שווה כלום בלי גבר" והספר בהחלט מומלץ וראוי, אבל אני אתן כאן את תשובתי האישית ואתחיל דווקא מהשלילה: בתקופה שסמוכה לפרידה רומנטית, תמיד קשה להרגיש טוב.

צריך לתת זמן להחלמה. גם אשה שחפצה במשפחה וילדים, תתקשה למצוא מנוח לנפשה עד שתגשים אחת מהצורות המשפחתיות האפשריות. משום כך, מי שחשוב לה להגשים את האמהות - אסור לה לוותר על כך, בין אם באמצעות נישואין של פשרה (ואחר כך גירושין) או באמצעות אמהות ללא נישואין.

הדבר השני הוא כמובן עבודה עצמית רצינית ביותר, שתביא לוויתור על הרעיון ש"אשה עם גבר שווה יותר מאשה בלי גבר".

כלומר- כל עוד הערכתנו העצמית תלויה בקיומה של זוגיות, אין לנו שום סיכוי להשתחרר ולהעריך את עצמנו כבני אדם הזכאים לאושר.

מובן שבמקרים רבים מודעות כזאת מותנית גם בסביבה חברתית שמשדרת שדרים מהסוג ה"נכון".

לאשה בגפה, המוקפת אך ורק בנשים בעלות בני זוג שתולות את אושרן בזוגיותן, צפויה חוויה בלתי נעימה של נחיתות ובדידות.

מובן שתודעה זו של ערך עצמי תלויה ב"שעורי בית" רציניים וגם בחוויות הצלחה נוספות.

גורם נוסף שאי אפשר בלעדיו הוא תחושה של יכולת ועצמאות כלכלית. כל עוד הבטחון והרווחה הכלכליים תלויים בקיומו של בן זוג- אין לנו סיכוי לבד.

זוהי הסיבה לכך שכבר מגיל צעיר, כדאי שנחנך את עצמנו וכמובן את בנותינו, לא לצפות לבעל העשיר שעליו נוכל לבנות את נוחות חיינו, אלא להשקיע את מיטב כוחותינו ביכולת לרכוש מקצוע ולהשתכר היטב.

התנאי החשוב ביותר הוא סביבה אנושית קרובה ומתגמלת. המצב האידיאלי הוא שילוב של חברות פנויות, זוגות ומשפחות, ידידים גברים וכמובן מערכת משפחתית (אחים, אחיות, ילדים, נכדים והורים). השילוב המגוון הזה הוא לעיתים הרבה יותר משמח ומעשיר מקרבתו של בן-זוג, שלא תמיד יכול לספק צרכים חברתיים ורגשיים.

מי שנהנית מקשרים קרובים ומגוונים, לא תמצא את עצמה בחגים לבד. היא תמיד תמצא שותפים לבילויים ותחביבים. כיוון שהיא יודעת לתת, היא תרגיש משמעותית לגבי אנשים לא מעטים.

והכי חשוב – אדם שאינו חי בתחושת בדידות מכרסמת, יכול להפיק הנאה עצומה גם מן הלבד שלו.

ווכאן מגיעים לעוד תנאי רצוי והוא – מפותחות אישית שמאפשרת להמנע מתחושה של ריקנות ושעמום ומצד שני מאפשרת ליהנות ולהתרגש מיצירה ומצריכת תרבות, בין אם מדובר בריקודים, האזנה למוסיקה, נגינה, ציור, טיולים, או בישול. אנשים בעלי יכול ת רגשית, יכולים לבטא אותה לא רק באהבה זוגית, אלא גם באופנים אחרים, בלי שנשמתם תתייבש.

מובן שלצורך כל אלה דרושה רמה סבירה של איזון נפשי ויכולת לחוות אושר. אנשים רבים תולים את חוסר האושר שלהם, בהעדר בן זוג, אבל על פי רוב, הסיבתיות הפוכה: חוסר היכולת להיות מאושרים, מרחיקה את מרבית החוויות מסבות האושר וגם את הסיכוי למצוא בן-זוג מתאים. נראה שמי שמגשימה את כל הנתונים לעיל- סביר יותר שתמצא ביום מן הימים את בן הזוג הנכון לה, אבל חשוב שהיא לא תראה בכך תנאי הכרחי לאושרה, אלא רק תוספת מקסימה.

לא ניתן להוסיף תגובה.