רשלנות רפואית

יש גירושין מאושרים

פורסם בתאריך 16 באוגוסט 2009 – 23:52 | מאת admin

ורדה רזיאל ז'קונט

במאמר שהתפרסם לאחרונה באחד העיתונים, נעשה ניסיון לנפץ את מיתוס "הגרושה המאושרת". בריאיון הובאו סיפוריהן הנוגים של שלוש נשים המאוכזבות ממצבן כנשים גרושות. הן מתלוננות על הדברים הבאים:

1. הן לא מצאו אהבה גדולה. אין בשוק החיזורים "סחורה טובה", וכך פוסחת עליהן הזוגיות הנפלאה אליה נכספה נפשן.
2. מצבן הכלכלי השתנה לרעה והן חייבות לעבוד קשה יותר ולעיתים גם להיעזר במשפחה המורחבת.
3. הן מצרות על כך שחברותיהן הנשואות אינן להוטות להזמין אותן לתיבת נוח הזוגית.
4. על פי רוב, באופק ישנה גם התלונה על כך שהבעל לשעבר כבר מזמן מסודר עם בת זוג חדשה.

עדותן העצובה של גרושות אלו שאינן מאושרות במצבן, אמורה לעורר מחשבה ולא למנוע גירושין. מי שמתגרשת מתוך ההנחה שאביר חלומותיה מצפה לה מעבר לפינה, אכן חיה באשליה, ואם זה המניע לגירושיה, היא אכן עושה שגיאה. הגירושין הנכונים נובעים מתוך ההעדפה לחיות לבד מאשר לחיות עם בן זוג שלא רוצים להיות איתו, או שמואס בנו. הסיכוי למצוא אהבה חדשה הוא בבחינת הימור שאי אפשר לסמוך עליו.

גם אם קיים מועמד באופק- אסור להתגרש "בשבילו". הגירושין הנכונים נובעים מתוך החלטה נקיה "נטו", שאין טעם להמשיך ולחיות עם בן הזוג. חלק מהקסם שבחיים ללא בן זוג, הוא בסיכוי שיום אחד יגיע "הנבחר", אבל אסור לתלות את האושר בסיכוי הזה.

למרבה הצער, ישנם מקרים שבהם המצב הכלכלי מכתיב את המשך החיים המשותפים. מרבית הנשים המחליטות להתגרש, יודעות שהפרידה תהיה כרוכה בירידה מסוימת ברמת החיים, אבל הן סבורות שהמחיר הזה עדיין מצדיק את הפסקת החיים עם אדם שלא טוב איתו.

התכווצות העולם החברתי ואיבוד הקרבה עם חברות נשואות הוא ענין הרבה יותר מורכב: מצד אחד, הטענה שהחברות הנשואות רואות בחברה הגרושה "איום" כי היא יכולה "לקחת" את הבעל - זו בדרך כלל טענה נחותה המעידה על כך שלא היתה פה חברות איכותית (אגב, כמה מהחברויות התומכות והיקרות ביותר שלי בתקופת גירושיי, היו עם חברות נשואות, שביתן הפך עבורי לבית שני ומשפחתן- משפחתי, וילדותה של ביתי שזורה ללא הפרד במשחקים עם הילדות של חברותיי הנשואות דווקא).

מאידך, אי אפשר להתעלם מכך ששינוי הסטטוס משנה את המערך החברתי, וזאת תופעה שמקובלת בכל תחומי החיים. גם כשמתחתנים מאבדים חברויות וגם כשהחברות יולדות ומתחילות לדבר על מטרנה וחיתולים, נוצר איבוד ענין הדדי.

במקרים רבים, המצב של אשה פנויה שיוצאת ונפגשת עם גברים, הופך לעיתים ללא רלבנטי לחברתה הנשואה. משום כך, אובדן הקרבה עם חברות נשואות הוא תופעה צפויה והדבר הנכון שאמור לקרות הוא יצירת חברויות חדשות או חידוש חברויות ישנות עם נשים פנויות. אגב, חלק מהחברות הנשואות, עתידות לחזור אל מעגל החברות כאשר משהו ישתנה, שהרי החיים זורמים כל הזמן.

גירושין יכולים להיות מאושרים אם הם נעשים מתוך גישה מפוכחת, אם הקשיים נלקחים בחשבון, אם המתגרשת מוכנה נפשית לתופעות הלוואי ואם אין היא רואה בגירושין פתרון פלא שיביא בעקבותיו "גן עדן".