רשלנות רפואית

למה כן להתגרש

פורסם בתאריך 16 באוגוסט 2009 – 23:38 | מאת admin

מתוך "ללא הפסקה" מאת ורדה רזיאל ז'קונט.

בדרך כלל, אנשים מנסים להשפיע על הסובבים אותם שלא להתגרש.

העצה המיידית היא על פי רוב: "לעבוד על הקשר" ולהתייחס לרצון הפרידה כאל משבר זמני.

דווקא משום שאנשים נוטים להפיק מתוכם תגובה אוטומטית שנועדה להגן על הזוגיות, ומשתמשים במגוון סיבות יצוקות בבטון נגד פירוק הנישואין.

אציג כאן את ההנמקות המנוגדות, אלו שתומכות במשאלתו של אדם לפרק את נישואיו המתסכלים:

1. אם הרצון בפרידה מתבשל זמן רב, קשה להאמין שמדובר במשבר חולף. יש אנשים שכל חיי הנישואין שלהם הם סידרה של משברים חולפים והשורה התחתונה היא אומללות מתמשכת.
2. הסיכוי לשנות זוגיות ותיקה כושלת הוא קלוש. אנשים מתקשים להשתנות ומערכת יחסים היא ישות עוד יותר סרבנית לשינוי.
3. בן זוג שמפחד מפרידה עושה מאמצים ענקיים להשתפר, אבל אם השיפור לא נובע מצורך פנימי שלו, הרי ברגע שיירגע מפחדיו – ישוב לסורו. משום כך, בדרך כלל קשה לשפר נישואין כושלים.
4. הטענות "אין יחסים מושלמים" ו"אחרי כל כך הרבה שנים אי אפשר לצפות להתלהבות, הן חסרות הן חסרות משמעות לגבי אדם שחי במחסור רגשי ובתסכול תמידי. גם אם יחסים מושלמים הן תופעה נדירה, קיימים יחסים טובים שיכולים להסב אושר וסיפוק. אחרי הרבה שנים של חיים משותפים, עדיין יש לאדם זכות להרגיש טוב עם מי שאמור להיות הקרוב אליו ביותר.
5. הטענה: "אף אחד לא מחכה לך בחוץ" נכונה, ואפילו כאשר קיימת אשליה שמישהו מחכה, עלול להתברר שהוא לא מתאים או לא באמת מעוניין. לא כל פרידה מתבססת על ההנחה שיימצא בן זוג חלופי. ובכל זאת, החיים לבד יכולים להיות הרבה פחות חולניים מהחיים במחיצתו של בן-זוג מתסכל.
6. הטענה: "החיים הם לא פיקניק" נכונה אף היא, אבל הקושי של ההתמודדות עם חיים לבד יכול לפתח ולבנות. הקושי של חיים בזוגיות מתסכלת הוא בדרך כלל הרסני, ונוטה לפתח מגוון תופעות קשות: דיכאון, חרדה, אובססיות, התמכרויות, קנאה מטורפת ובזבזנות כפייתית.
7. הטענה "אתה חלש ותישבר אם תשאר לבד" (וכנ"ל לגבי האישה) יכולה להיות נכונה, אבל ישנם אנשים שדווקא היחסים הזוגיים מחלישים אותם. האנשים האלה יכולים להתחזק רק אחרי שהם משתחררים ממערכת זוגית קשה ואז ימצאו בעצמם את התעוזה להגשים חלומות שויתרו עליהם בתקופת "החיים בכלוב".
8. הטענה "גם אתה לא מושלם", אינה רלבנטית. אנשים לא חייבים להיות מושלמים כדי להגיע לאושר בזוגיות. הם צריכים לחפש את הלא-מושלמים המתאימים להם.
9. "ומה בנוגע לנזק שייגרם לילדים?". נכון שגירושין גורמים סבל, אבל ילדים יכולים להחלים מהמשבר בעוד שאין דרך לשקם חיים אומללים ב"מלכודת העכברים" של נישואין רעים. ילדים גדלים ועוזבים את הבית, בונים את חייהם ולעיתים כבר יצאו מהבית והתחילו בבניית הקן האישי שלהם. לעומתם, הורה הנשאר להזדקן עם בן-זוג לא רצוי, לוקה בבדידות. הסבל שנגרם למשפחה המורחבת, אינו ניתן להשוואה לסבל שנגרם לאדם שמחמיץ את חייו. אני לא מאיצה במתוסכלי הנישואין לרוץ מיד ולהתגרש, אלא רוצה לחזק אותם נגד המתקפה הנמרצת מדי של "שומרי הזוגיות". פרידה היא עניין רציני שיש לשקול בזהירות מרובה, אבל אין טעם לפסול אותה על הסף. לפעמים זוהי הדרך היחידה להנצל. לפעמים, לא תמיד.