אם נפרדתם או התגרשתם לא מזמן, אתם חווים רגשות מכאיבים: כעס, עצבות, פחד, בדידות, אשמה. אתם יכולים להשתמש בכאב המשבר כיסוד לבניית חיים שיש בהם יותר כוח, אושר ומודעות.

יהודה איילון - פסיכולוג ומטפל זוגי

סיום מערכת יחסים שהיתה בה אהבה – זו משימה קשה. גם אם שני בני הזוג מתמודדים עם הפרידה בצורה בוגרת, התהליך ארוך וכרוך בסערת רגשות.

התגובות הרגשיות במהלך הפרידה הן גם חזקות, בעוצמות שבדרך כלל לא חווינו קודם (למעט, אולי, עוצמת חוויית ההתאהבות) וגם מורכבות מרגשות רבים, לעתים בו-זמנית: עצב, כעס, אשמה, ייאוש, חרטה, געגועים.

הגירושים הם מצב משבר. מצבי משבר משתקים את המערכת הפסיכולוגית ומונעים את פעולתה התקינה. אולם בכל משבר טמון גם אוצר: הזדמנות לשינוי יסודי בחיים – שינוי המחזק את האדם ומאפשר לו לנתב את חייו החדשים למסלול מספק ועשיר יותר. למשבר תפקיד חיובי בחיים: הוא נועד לחלץ אותם מן המבוי הסתום אליו נקלעו.

תהליך ההחלמה מהטראומה שונה מאדם לאדם, ובכל זאת ניתן לצפות לכמה שלבים בתהליך ולסייע בהם. השלבים הראשונים הם אולי הקשים ביותר, כיון שמעצם טיבם הם בולמים את התנועה ותוקעים אותנו במקום שנדמה כי אין ממנו מוצא. רבים מהמתגרשים היו תקועים בקשר רע וחשו שאינם מסוגלים לא לשנותו לטובה ואף לא לצאת ממנו. מה שתקע אותם במצב זה הוא מנגנון ההכחשה: עמוק בלבם הם ידעו שאין סיכוי לקשר הזה, אך יחד עם זאת הכחישו ידיעה זו והמשיכו בקשר הזוגי. גם כאשר יוזם אחד מבני הזוג פירוד, בן או בת הזוג מתכחשים לאמת ואינם מאמינים שנישואיהם הגיעו לקצם.

בהמשך התהליך, כאשר ההכחשה נחלשת מעט והאמת הקשה מתחילה לחדור למודעותנו, תוקף אותנו הפחד: מפני הנזק שייגרם לילדים, מפני קשיים כלכליים, מפני הבדידות.

גם הפחד וגם ההכחשה הם שני מכשולים משתקים, המקשים מאד על היציאה מהמשבר.

עצם הפנייה לעזרה, בין שהיא ישירות לגורם מקצועי או למעגל התמיכה הטבעי של האדם – משפחה או חברים – או לספרות עזר או לאתר אינטרנט, מעידה על כך שהפונה כבר התגבר על ההכחשה, לפחות חלקית. הנכונות לקבל עזרה היא השלב הראשון בדרך להתאוששות מהמשבר.

כאמור, עצם ההכרה של מי שמצוי בהליכי פרידה בכך שהוא או היא עוברים משבר היא הצעד הראשון לקראת צמיחה חיובית והתחזקות.

הצעד הבא הוא לקבל את הרעיון שהדרך הנכונה לרוב בני אדם כדי לצמוח מתוך משבר היא לעבור את התהליך יחד עם עוד אדם: קבוצת תמיכה או יועץ מקצועי. ניתן אמנם להיעזר בחברים או בספרים, אולם זו דרך קשה יותר ובודדת יותר.

בתחילת התהליך מן הראוי לבדוק עד כמה משפיע המשבר על יכולת התפקוד היומיומית בעבודה ובקשרים עם הילדים. עד כמה שהדבר ניתן, מומלץ להפחית זמנית את עומס העבודה ולהתרכז בעיקר החיוני, כאשר את יתר התפקידים רצוי להעביר לאחרים או לדחות את ביצועם לזמן מתאים יותר. למידת טכניקות להרפיית מתח וכן פעילות גופנית אירובית מתונה עוזרות מאד להפחתת המתח הכרוך במשבר. גם ייעוץ תזונתי עשוי להועיל להקלת העומס על הגוף והנפש.

חלק מהעבודה הנעשית בקבוצת התמיכה או בייעוץ האישי ניתן לבצע לבד, אם כי רק כהתחלת התהליך. הכוונה היא לשלב "חשבון הנפש", בו את/ה יכול/ה לנסות לענות לעצמך על שאלות כמו:

- מה הרגשתי לקראת הפרידה והגירושים – כעס, עצב, פחד, ייאוש, בושה ועוד?

• מהי הרגשתי כיום? מהם הרגשות החזקים ביותר שלי כעת?
• מה גרם לרגשות האלה ? מה ממשיך לגרום לרגשות אלה כיום?
• מהן המחשבות החוזרות ומציקות לי שוב ושוב ?

נסיון לענות בכנות לשאלות אלה מבהיר מעט את המצב ועושה סדר מסויים בסערה הרגשית המאפיינת את תחילת התהליך.

חשוב לדעת שהסערה הרגשית היא טבעית ובלתי נמנעת, ולכן ראוי לקבל את הרגשות הללו ולא להילחם נגדם או להתבייש בהם. כמו כן יש להבין שאין הרגשות המציפים האלה נמשכים בלי סוף – הם יחלפו אם ניתן להם את מקומם ונפיק מהם את המתנות הטמונות בהם.

עבודה עצמית נוספת שכדאי להתחיל בה לבד, אך להמשיך אותה בקבוצה או בייעוץ אישי, היא הבנת המצב:

• כיצד ראיתי את נישואי – מה היו ציפיותי, ומה היה חשוב לי בנישואי
• מה איבדתי כשנפרדתי
• מה הרווחתי כשנפרדתי
• כיצד התקבלה ההחלטה להיפרד, מי היה היוזם

את התשובות לשאלות אלה כדאי לכתוב ולא להסתפק בתשובות בעל-פה, כי הכתיבה מביאה לניסוח ברור יותר של התשובות ולהכרה מציאותית יותר בחשיבותן.

הצעדים המפורטים כאן אינם קלים לביצוע, כיון שהם מציפים את הרגשות אל פני השטח, ולכן מומלץ לעשותם לאט ולא בבת אחת. כדאי לזכור שהתהליך הזה חיוני ורצוי להמשיכו בסיוע מתאים ולא להשאיר את הדברים פתוחים ותקועים. אחזור ואדגיש שמשבר הגירושים יכול להיות מנוף לצמיחה – בתנאי שעושים את הדרוש ולא סומכים על הזמן שיעשה את שלו, כי הוא אינו עושה אלא שמות! מי שיכול וצריך לעשות הוא האדם העובר את השינוי בחייו, הוא זה שעליו לקבל על עצמו אחריות לחייו.

איך להתמודד עם בגידה?

התמודדות עם בגידת בן הזוג היא משימה קשה ביותר.

בגידה היא למעשה קיום מערכת יחסים פיסית או רגשית מחוץ לנישואין הכוללת מסכת שקרים על מנת למנוע מבן/ת הזוג לגלות את האמת.

הדבר הקשה ביותר עם גילוי דבר הבגידה הוא אובדן האמון באדם שנחשב לקרוב ביותר אליך ותחושת בדידות ויגון כתוצאה משבירת אחד מאבני היסוד בעולמך הפנימי.

לאחר גילוי הבגידה, שני הצדדים יודעים כי מה שהיה עד עתה הולך להשתנות- אובדן אמון תמידי, ניתוק היחסים וסביר להניח שאף גירושין.

ברשימה זו ומתוקף היותי גבר, אתייחס לסיבות מדוע גברים בוגדים, מהם הסימנים המרמזים על בגידה ומה עושים הלאה.

יתכן ותחשבו כי הרשימה כוללנית, שטחית, שוביניסטית, פמיניסטית, צינית או פוגעת. עימכם הסליחה מראש.

בסקר שנערך בארה"ב זה מכבר, נקבע כי 70% מהאמריקאים אומרים כי הם מכירים לפחות בעל אחד שבוגד באשתו ו-60% מכירים לפחות אשה אחת שבגדה.

סקר מדהים נוסף הראה כי 30% מהכמרים הפרוטסטנטיים בארה"ב קיימו יחסים מחוץ לנישואין !

בישראל היקף הבגידות הפך למגיפה של ממש. אין כמעט אשה שלא ניסו להתחיל איתה גברים נשואים, או שלא ראתה גברים נשואים במקום עבודתה, המכרכרים סביב נשים נשואות ורווקות.

לבגידות של גברים ישנן הסברים אבולוציונים, נפשיים וסוציולוגיים אליהן אתייחס מיד, אך לטעמי הסיבות מדוע אנחנו הגברים בוגדים הן מאד פשוטות:

1. אנחנו אוהבים סקס

2. אנחנו אוהבים גיוון

3. אנחנו מסוגלים לעשות סקס ללא רגש

4. אנחנו חלשי אופי ונכנעים לפיתויים

5. כל החבר'ה עושים את זה

הביולוגים מסבירים את הבגידה באבולוציה שדוחפת את הגבר "להפיץ את זרעו בכמה שיותר מקומות" ובפעולת הגבר על פי אינסטינקטים קדמוניים של "צייד".

הפסיכולוגים יטענו מנגד כי הבגידה נובעת מתסכול ממערכת יחסים קיימת, רצון בחיזוק האגו וחסך מיני.

הסוציולוגים טוענים כי התרבות המערבית האורבנית מובילה לכך שהפיתוי נמצא בכל מקום, דבר הלא מאפשר כמעט אפשרות להתחמק מבגידה לאורך עשרות שנות נישואין. הפיתוי מורכב הרבה פעמים מנשים צעירות וחסרות עכבות שרואות בקיום יחסים עם גבר נשוי "דבר לגיטימי" ולעיתים אף "הישג".

על פי ההערכות, כ-80% מהגברים הנשואים יבגדו לפחות פעם אחת במהלך נישואיהם וחלק גדול מהם, עושה או יעשה זאת באופן שיטתי וקבוע.

המספרים המדהימים הללו, צריכים לעורר שאלות האם מוסד הנישואין במתכונתו הנוכחית יכול להחזיק מעמד והאם יש להכיר בבגידה כנורמה או כ"גזירה שיש לחיות עימה".

הניסיון מוכיח כי הבוגדים נמנים על כל שכבות האוכלוסיה וכי בדרך כלל "אין עשן בלי אש", כלומר - אם את חושדת בבן זוגך כי הוא בוגד בך, את לרוב – צודקת.

ישנם כמה סימנים העלולים להעיד כי בעלך בוגד בך כגון:

• שינוי בהתנהגותו (מביא לך פתאום מתנות, פרחים, מחבק יותר וכד')
• שינוי בהרגליו המיניים (רוצה יותר, רוצה פחות, רוצה לשנות)
• שינוי במצבי הרוח שלו (כעס, מתח, עצבנות, או לחילופין חיוכים תמידיים)
• טיפוח עצמי יוצא דופן (הליכה למכון כושר, פעילויות כושר, שימוש בבשמים, תספורות, קניית בגדים)
• שינוי במועדי יציאה וחזרה (העדרויות ממקום העבודה, חזרה מאוחרת הביתה, העלמויות תכופות מהבית)

אם הינך חושדת שבעלך בוגד, מומלץ מאד לפנות בדיסקרטיות לעו"ד המתמחה בדיני משפחה. פניה כזאת תבטיח לך:

• סודיות מוחלטת בכל מידע שתחשפי בפני עורך הדין
• חוו"ד אוביקטיבית על חשדותיך
• המלצה על אפשרות לשירותי חוקר פרטי
• אוזן קשבת ותמיכה
• המלצות פרקטיות על המשך הצעדים המשפטיים והאחרים

דעי לך כי אף אם את מצויה במערכת יחסים תקינה ומספקת מכל הבחינות, עדיין ייתכן כי בעלך יבגוד.

אין האשמה בך ואסור לך לחשוב כך, כאמור, לעיתים איננו יכולים לשלוט בכך ואנו נכנעים לדחפים רגעיים מבלי לחשוב על ההשלכות הקשות שעלולות להתלוות למעשה הבגידה.

אנו מודעים לכך שהבגידה עלולה לסכן מערכת יחסים טובה ונישואין מאושרים ואף להזיק ליחסינו עם ילדינו כתוצאה מגירושין, אך על אף הכל…קשה לנו )תרתי משמע( להגיד לא.

שלא יווצר הרושם מרשימה זו כי נשים אינן בוגדות. הן עושות זאת ובאחוזים גדלים והולכים, אך התופעה אינה קרובה למימדיה אצל גברים.

איתכן הסליחה (על הכל).

השפעת הגירושין על ילדים

לא חשוב כיצד תסביר לילדיך את גירושיך, הם עדיין יהיו מלאים במגוון של רגשות ותחושות כגון: חוסר אמון, פחד, כעס, דחייה וצער.

אין דבר יותר מכאיב להורה מאשר הידיעה כי הוא עצמו במעשיו, הביא (יחד עם בן הזוג) את ילדו למצב הנ"ל ורוב ההורים המתגרשים חשים או יחושו אחריות למצב הנפשי אליהם נקלע ילדם.

אל תשכח בשום שלב כי הנזק לילד החי עם הורים שאינם מסתדרים או אינם מאושרים, גדול שבעתיים מהנזק לילד שהוריו גרים בנפרד.

כהורה, אתה רגיל לטפל בילדך כאשר הוא נפצע, חולה, נעלב או נפגע על ידי ילד אחר וכד', אך המצב בו הילד מתמודד עם פרידת הוריו ו"אובדן" אחד ההורים הינו חדש לך.

זכור כי לא ניתן להגן ולמנוע מילדך בצורה טוטאלית את כל המשברים שהחיים טומנים עימם.

בשנה הראשונה שלאחר גירושייך, תדרש לכל הכוחות הנפשיים ויכולותיך כהורה על מנת לעזור לילדך לצאת מהמשבר הנובע מהשינוי בחייו.

אינך חייב לעשות זאת לבד- חברים, משפחה, יועצים, פסיכולוגים, מורים, קבוצות תמיכה וספרים, יכולים לסייע לך בדרכי ההתמודדות שלך ושל ילדך עם המצב.

נצל כל מקור אפשרי על מנת לדלות אינפורמציה ותמיכה אפשריים שיאפשרו לך לעזור לילדך להסתגל למצב החדש, לצאת מההלם הראשוני ולהמשיך הלאה בחייו.

ילדים להורים מתגרשים, חוששים בתחילה בעיקר מנטישה ואובדן אהבת הוריהם, לכן חשוב כל הזמן להזכיר לו כמה הינך אוהב אותו וכיצד שני הוריו, גם אם אינם גרים יחדיו, תמיד יהיו שם עבורו (בהנחה שאף אחד מההורים לא נטש או מתכחש לילדו).

ילדים לרוב נוטים להאשים את אחד ההורים או את שניהם בגירושין ולעיתים אף נוטים הם להאשים את עצמם בגירושי הוריהם. הבטיחו להם שוב ושוב כי אין להם שום חלק כלשהו בפרידת הוריהם וכי ההורים יכולים להפרד בינם לבין עצמם, אך לעולם לא ייפרדו מילדם.

מכיון שהגירושין מהווה שינוי גדול בחיי ילדך, חשוב מאד להתרגל מהר מאד למציאות החיים החדשה ולא לשדר פאניקה. כאשר אתה דן עם זוגתך לשעבר בהסדרי ראיית הילד בחגים, שבתות, ימי הולדת וחופשות, חשוב קודם כל על טובת ילדך ורק אחר כך על טובתך שלך ובשום אופן אל תריב איתה לידו.

לאחר הגירושין חשוב מאד לשמור על מסגרת חיים מתוכננת ועל שגרת התנהגות בחייו של הילד, ולמוע שינויים קיצוניים בסדר יומו ובפעילויות אליהן הורגל למשל: זמני ארוחות, כללי התנהגות בבית, משמעת, הכנת שיעורים, משחקים עם החברים, זמני שינה וכד'.

ויתורים מצידך על משמעת וסדר, אינם לטובת הילד ופינוק הילד באמצעים חומריים גם הם אינם משרתים את המטרה להגן על עולמו הפנימי והם רק יוסיפו לבלבול הפנימי ולתחושת חוסר הבטחון וחוסר היציבות בחייו.

חובה עליך לשדר לילדך: "עסקים כרגיל" ו"ממשיכים קדימה" (כמובן בכפוף לשינויים במציאות החיים).

לפנק את ילדך באהבה – מותר ואף רצוי !

אסור לך בשום שלב לנהל עם ילדך שיחות מהן תעלה עוינות, כעס או שנאה כלפי אימו או לדבר עליה בלשון לא אוהדת שתגרום לולרגשות טינה כלפיה. זכור כי לנצח תהיו שניכם- הוריו.

אף אם הינך מצוי ביגון, בלבול וכעס, השתדל לא להפגין זאת מול ילדך ושמור על קור רוח ופנים מחייכות בהמצאך לידו. זכור כי ילדך הינו קטין אשר אתה מהווה עבורו עוגן של יציבות ובטחון בחייו וכל קריסה רגשית ונפשית בנוכחות ילדך, תעורר אצלו בהלה וחששות.

אל תהסס לפנות ליעוץ מקצועי. גירושין הינו משבר קשה לכל אדם. קבוצות תמיכה הן דרך פופולרית ומקובלת להתמודד עם קשייך ולבטיך יחד עם אנשים הנמצאים במצבך ובהנחייה של איש מקצוע.

המאמר נכתב בלשון זכר, אך מתייחס לשני המינים כמובן.

איך לבשר לילדים ?

אחד הדברים הקשים בגירושין הוא "איך מספרים לילדים?".

על אף הקושי, קיים הכרח לעשות זאת בצורה מושכלת, מתוכננת ואמיתית על מנת שהילדים יתחילו להסתגל לשינוי שעומד להתרחש בחייהם.

מחקרים מראים כי ילדים הגדלים בבית אשר בו יש מתח מתמיד בין ההורים, תוך מריבות או התעללות מילולית או פיסית, חשופים לטראומה גדולה יותר מאשר ילדים החיים אצל הורים החיים בנפרד.

הנה כמה טיפים חשובים כיצד לספר לילדים על הגירושין הקרבים ובאים:

1. אל תספרו אלא אם כן הינכם בטוחים בהחלטתכם להתגרש.
2. אם אפשר, עדיף ששני ההורים יבשרו לילדים יחדיו. אם הדבר לא ניתן, חשוב שיבשר זאת ההורה הדומיננטי יותר בגידולם.
3. חשוב שלא להטיח האשמות כלפי בן הזוג ולא ליצור תחושה של "הורה טוב" ו"הורה רע", שכן הדבר עלול לגרום לנזק לילדים.
4. חשוב להודיע לילדים ביום בו הם חופשיים כגון בסופי שבוע או בחגים, על מנת שתוכלו להיות עימם זמן ממושך לאחר ההודעה, שכן הם עלולים לחוש תחושת בדידות וקריסה של מבנה עולמם המוכר ועל מנת לתת להם תחושת הגנה ובטחון.
5. לומר להם כל הזמן כמה הינכם אוהבים אותם וכי אין להם שום חלק או אחריות לגירושין וכי מדובר בפרידה בין שני ההורים אך לא בין ההורים לבין הילדים.
6. חשוב לספר על סיבת הגירושין באופן כללי ומבלי להכנס יותר מדי לפרטים. ניתן לציין כי "אבא ואמא לא מסתדרים / לא מאושרים" וכי הפרידה רק תהפוך את ההורים למאושרים יותר.
7. אמרו להם כי ההחלטה להתגרש היא סופית, על מנת שלא ינסו לשנות את החלטתכם.
8. לאחר ההודעה, ספרו להם בקווים כלליים על השינויים שעשויים לחול בחייהם כגון מעבר דירה, עזיבת אחד ההורים, מעבר לבי"ס/ גן אחר וכד'.
9. אם הילד שואל שאלות, יש לענות להם באופן כללי ובטון רגוע תוך הפגנת בטחון מצידכם וחזרה על הבעת אהבה אינסופית כלפיהם.
10. אם הילד בוכה או מגיב בפאניקה, נסו להרגיע אותו ואמרו לו כי מותר לבכות וכי יקח לו זמן להתרגל למצב החדש, אך יחד תעברו את זה ותצאו לחיים חדשים.
11. עודדו את ילדיכם לבוא ולדבר איתכם מתי שרק יחפצו וירגישו צורך בכך.
12. נסו להקיף אותם בימים שלאחר ההודעה בקרובי משפחה ובחברים, על מנת לתת להם תחושה כי הם לא "נעזבו" וכי הם מוקפים באנשים שאוהבים אותם.
13. שאלו אותם אם יש להם חברים שהוריהם גרושים ודברו על כך.
14. קראו יחד ספר או מאמר בנושא גירושין.

איך לבשר למשפחה וחברים ?

חשוב להתכונן לשיחה עם קרוביך ולהחליט מה את רוצה להגיד וכיצד לומר זאת. החלט אילו פרטים הינך מעונין לחשוף ואל תגרר לשאלות שיחשפו פרטים נוספים מעבר לכך. עדיף להתחיל ה"הנחתת הפצצה" דהיינו הודעה כי החלטת להתגרש ואז להמשיך לפירוט הנסיבות והסיבות שהובילו להחלטתך. כדאי לספר תחילה למקורביך שהינך בטוח כי יגלו הבנה ואהדה לצעד זה ורק אחר כך לאלו שתגובתם עלולה להיות "קשה" יותר.

אל תצפו לתגובה זהה. לאנשים שונים יש דרכים שונות להתמודד עם הודעה שכזו. בתחילה הם יכולים להיות מופתעים מאד ולהגיב באופן קיצוני, אך לאחר ש"יתאוששו" מן ההלם הראשוני, רוב הסיכויים שיציעו לך כתף תומכת. אם מלכתחילה קרוביך לא סימפטו את בן/ת זוגך, הם עלולים להגיב באנחת רווחה ואף בשמחה שייתכן ותפתיע אותך, אך אם המצב הפוך והם היו קשורים או חיבבו את זוגך, הם עלולים להרגיש "קרועים" בין נאמנותך אליך לבין חיבתם לזוגך.

אם יש לך ילדים, חשוב כי לא תבקש מקרוביך להפנות עורף לזוגך, על מנת לא ליצור סביבה עויינת לילדים.

בכל מקרה חשוב כי תבהיר לקרוביך כי תזקק לכל עזרה שיוכלו להגיש לך בחודשים הקרובים ולעיתים אף אין מנוס מבקשת עזרה כספית לקראת ההליכים המשפטיים ולאור השינוי במצבך הכלכלי בעקבות הפרידה והגירושין.

איך לספר בעבודה ?

מדוע בכלל לספר לבוס ולחברים בעבודה?

ראשית, הליכי הגירושין עלולים להשפיע על שעות עבודתך בחודשים הקרובים וזאת לאור פגישות עם עורך דינך, ישיבות גישור,דיונים בבית המשפט וכד' וחשוב כי הבוס שלך יידע מהי הסיבה האמיתית לאיחוריך והעדרותך ויגלה גישה אוהדת לכך.

הבוס אף עשוי לגלות הבנה לירידה ברמת עבודתך ותפקודך לאור מצבי לחץ, מתח ודכאון שיש בהם כדי להסיח את דעתך מעבודתך.

כמו כן, לעיתים במחלקות כח אדם במקום עבודתך, יוכלו לעדכן אותך בדבר זכויות סוציאליות המגיעות לך ואשר ייתכן ותזקק לנצלן בתקופה זו.

ייתכן אף וכתוצאה מגירושיך, ייקטן סכום המס אותו הינך נדרש לשלם. מי שאיראי על תלושי המשכורת במקום עבודתך, יוכל לתת לך אינפורמציה מלאה בנושא.

לחבריך בעבודה, ספר על עובדת גירושיך מבלי להכנס לפרטים רבים מידי וזאת על מנת למנוע רכילות מיותרת, אך תהיה סמוך ובטוח כי במקום עבודתך יימצאו אלו שילחששו מאחורי גבך אודות גירושיך.

גלה הבנה לכך, זה טבעי ואנושי להתעניין בכך ולאחר זמן לא רב, הדבר כבר לא יהיה יותר "נושא לשיחה".