מתגרשים – פורטל הגירושין של ישראל

רשלנות בלידה

פורסם בתאריך 26 בדצמבר 2010 – 10:54 | מאת admin

תא (י-ם) 9588-07 ח.ח.מ (קטינה) נ' ההסתדרות המדיצינית הדסה עין כרם (מחוזי; משה רביד; 21/12/10)

בית משפט קיבל תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לקטינה אשר נולדה לתובעת 2 במהלך אישפוזה במחלקה פסיכיאטרית בקובעו כי הוכח, כי אי הימצאות צוות רפואי לטפל באֵם במהלך הלידה ולסייע בידה, גם בהעדר מיומנות מיילדותית, אינו תואם פרקטיקה רפואית מקובלת והינו בבחינת רשלנות בלידה ובטיפול באֵם.

תביעה כספית לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת 1 בשל רשלנות רפואית בלידה המיוחסת לנתבעת. התובעת הינה קטינה שאובחנה בסמוך לאחר לידתה כסובלת משיתוק מוחין ומפיגור קשה. לידתה התרחשה בבמחלקה פסיכיאטרית שם אושפזה התובעת 2 – אמה עקב מחלת סכיזופרניה.

בית המשפט המחוזי בירושלים, כב' השופט בדימוס משה רביד, קיבל את תביעת התובעות 1-2, בקובעו כדלקמן:

במהלך המעקב אחר הריון האֵם התרשלה הדסה בכך שהצוות הרפואי במחלקה הפסיכיאטרית, ובכלל זאת הצוות הסיעודי, לא קיבל הנחיות ברורות מהצוות הגניקולוגי באשר לסיכון ללידה מוקדמת אצל האֵם, כמצופה בנסיבות שבהן אישה סכיזופרנית בהריון בסיכון גבוה מאושפזת במחלקה. קשיי התקשורת עם האֵם הגבירו אחריות הצוות הרפואי להיערך ללידה מוקדמת ולצפותה, על כל המשתמע מכך.

היערכות הצוות הרפואי והסיעודי לאפשרות של לידה מוקדמת היה מונע את התרחשות הלידה כאשר האֵם בגפה בחדרה. אי הימצאות צוות רפואי לטפל באֵם במהלך הלידה ולמצער לסייע בידה גם בהעדר מיומנות מיילדותית, אינו תואם פרקטיקה רפואית מקובלת והינו בבחינת התרשלות של הדסה בטיפול באֵם.

הלכה פסוקה היא, כי ככל שקיימת מחלוקת לגבי עובדות אשר ניתן היה להוכיחן אלמלא התרשלות הנתבעת – הנזק הראייתי שגרמה – תקבענה העובדות כטענת התובע, אלא אם תשכנע הנתבעת שהעובדות כטענתה.

העיקרון שביסוד העברת נטל השכנוע מתפרשׂ לא רק על מחדלים בעריכת רשומות רפואיות ובשמירתן כנדרש. הוא מתפרש גם על רשלנות בעלת אופי שונה, אשר גורמת לכך שנפגעת האפשרות של התובע להוכיח את עילת תביעתו. כך גם במקרה של רשלנות מצד הנתבע באי-קיומן של בדיקות רפואיות, אשר לוּ בוצעו היו יכולות להצביע על הגורמים לנזק.

במקרה דנן, קובע בית המשפט, הדסה לא עמדה בנטל השכנוע הרובץ לפתחה, להוכיח כי נזקיה של התובעת לא נגרמו כתוצאה מחבלת ראש במהלך הלידה. בנסיבות שבהן האֵם ילדה בגפה בחדרה במחלקה הפסיכיאטרית, ומבלי שמהלך הלידה תועד ברישומים הרפואיים, היה על הדסה לשכנע כי עמדתה – לפיה נכותה הקשה של התובעת מקורה בנזקי הפגות – עדיפה ומסתברת יותר על-פי מאזן ההסתברויות במשפט אזרחי. הדסה לא עשתה כן.

אלמלא רשלנות רפואית הדסה, קובע בית המשפט, אשר צריכה היתה להיערך לאפשרות של לידה מוקדמת ולהבטיח, למצער, נוכחות איש צוות המחלקה הפסיכיאטרית בחדרה של האֵם במהלך הלידה ולוּ לצורך השגחה על שלום העובר הצפוי להגיח לאוויר העולם עד הגיע צוות מיילדותי מיומן, ניתן היה למנוע חבלת הראש שנגרמה לתובעת, ולכן התביעה מתקבלת.